פסק-דין בתיק ס"ע 46398-01-12

1.         התובע עבד בשירות הנתבעת אשר עוסקת בעבודות גינון, בתקופה שמחודש      נובמבר 2006 ועד ליום 31/12/11.

            בתביעה שבפנינו טוען התובע כי התפטר מעבודתו בנסיבות בהן יש לראותו       כמי שפוטר, וביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים ותמורת        הודעה מוקדמת.

            בנוסף, טען התובע כי לא קיבל השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה,    וביקש כי הנתבעת תחויב לשלם לו בהקשר זה סך של 25,920 ש"ח.

            עוד טען, כי משך כל תקופת עבודתו לא קיבל דמי הבראה, וביקש לחייב את      הנתבעת לשלם לו בגין שתי שנות עבודתו האחרונות סך של 5,110 ש"ח.

            לבסוף ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הימנעותה   מלהפריש הפרשות לפנסיה בסך של 16,416 ש"ח.

2.         הנתבעת, מצידה, טענה כי התובע התפטר אך ורק משום כך שהייתה כוונה       להעבירו לעבוד במקום אחר מזה בו עבד במהלך שנות עבודתו האחרונות,            מקום שהיה קרוב לכפר מגוריו הגם שקרוב פחות מזה בו עבד עד לאותו שלב, ולא הייתה כל הצדקה להתפטרותו שכן הובטח לו שתסודר לו הסעה למקום             העבודה וממנו.

            הנתבעת הדגישה כי לאורך כל תקופת עבודתו של התובע הועמדה לרשותו        אפשרות להסעה מביתו לעבודה וממנה לביתו, אולם הוא העדיף להיות אדון        לעצמו ולהגיע ברגל לעבודה, ועל כן אינו זכאי להשתתפות בהוצאות הנסיעה          לעבודה וממנה.

            הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בה תבעה לחייב את התובע לשלם לה תמורת    הודעה מוקדמת, החזר של יתרת הלוואה בסך של 3,000 ש"ח שנותר חייב לה, וכן   פיצוי בגין גרימת נזק למוניטין שלה נוכח עזיבתו ללא התראה.

3.         בפני בית הדין הושמעה עדותו של התובע צד אחד, ושל מנהל הנתבעת מר דוד סוברנו ומנהל העבודה שהיה ממונה על התובע מטעמה, מר סמיר סעדיה.

            על בסיס דברי הצדדים בפנינו ניתן לקבוע את העובדות הבאות, לגביהן,            למעשה, אין חולק -

            א.        הנתבעת עסקה בעבודות גינון באתרים שונים ברחבי הארץ, בעיקר                    בצפון, במסגרת מכרזים בהם זכתה מעת לעת.

            ב.         התובע עבד באתר שבו סיפקה הנתבעת שירותי גינון בעפולה עילית,                   וזאת במשך כל תקופת עבודתו.

                        על התובע היה ממונה לכל אורך אותה תקופה מר סמיר סעדיה, שהיה              מנהל העבודה באתר בעפולה עילית.

            ג.         התובע השתכר שכר חודשי שעמד על 4,560 ש"ח.

            ד.         לתובע לא שולמו דמי הבראה משך כל תקופת עבודתו.

                        הנתבעת גם לא הפרישה בגין התובע הפרשות לקרן כלשהי משך כל                    תקופת עבודתו.

                        הנתבעת הודיעה, למעשה, עוד בכתב ההגנה שלה, כי היא מודה בכך                  שהתובע זכאי לדמי הבראה בסך של 3,723 ש"ח, וכי היה עליה להפריש                  בגינו הפרשות לפנסיה בסך של 8,968 ש"ח.

            ה.        הנתבעת נתנה לתובע הלוואה שחלקה הוחזר על דרך ביצוע ניכויים                    משכרו, ונותרה יתרת חוב מוסכמת בסך של 3,000 ש"ח.

ו.         הנתבעת הפסידה במכרז למתן שירותי הגינון בעפולה עילית וכך עבודתה באותו אתר הסתיימה ביום 31/01/12.